החלטה בתיק בש"א 24890/07

1.         לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית המשפט בערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי מחוז תל אביב מיום 18.11.07 שלא להעניק לו שירות משפטי בביטול הסכם מכר שנערך בין גרושתו לבין כונסי הנכסים של דירתם המשותפת (להלן: " הסכם המכר"). תוקפו של הסכם זה אושר בבית הדין הרבני ביום 16.9.01, ופנייתו של המבקש לקבלת סיוע משפטי בהליך לביטולו נדחתה בנימוק של היעדר בסיס משפטי סביר להליך כנ"ל.        

2.         המבקש, גרוש ואב לארבעה ילדים, טען בבקשתו כי הוא נתון במצב כלכלי קשה ודחוק, כאשר לפתחו רובצים חובות בסך למעלה מ- 300,000 ש"ח. עוד עולה מן הבקשה כי המבקש פתח בהליכים להכרזתו כפושט רגל.   

נכון לששת החודשים עובר למועד שבו הגיש הבקשה דנן, 26.12.07, התקיים המבקש מגמלת הבטחת-הכנסה של המוסד לביטוח לאומי בסך כ- 1300 ש"ח לחודש ומתרומות של ארגוני חסד. המבקש צירף מסמכים המעידים על אישור המל"ל לזכאותו הנ"ל החל מחודש יוני 2007 וכן אישור עובדת סוציאלית מן האגף לשירותים חברתיים וקהילה במועצה האזורית חבל מודיעין על כך שהינו מוכר לאגף תקופה ארוכה עקב בעיות כלכליות ורפואיות קשות ועל כך שנעזר בתרומות למחייתו בשל היעדר הכנסה.   

בטופס הבקשה הצהיר המבקש כי אינו מחזיק בחשבון בנק ואין ברשותו תוכניות חסכון, פנסיה או קופות גמל.   

3.         המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי המבקש אינו עומד בתנאי הפטור הקבועים בתקנה      14(ג) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: " התקנות").

בתגובתה מיום 27.1.08 טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות מאחר שאין די במסמכים שצורפו כדי להרים את הנטל המוטל על המבקש להוכיח היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. כך למשל, צויין חוסר בפירוט כיצד מממן המבקש את עורך הדין שמייצג אותו בהליך הכרזתו כפושט רגל; תדפיסי חשבונות בנק בהם מחזיק המבקש בששת החודשים שקדמו לבקשתו ותדפיסי כל כרטיסי החיוב בהם מחזיק בתקופה האמורה. לבסוף צויין, כי אין התנגדות להשלמת המסמכים והעובדות החסרות על ידי המבקש. 

4.         ביום 11.2.08 הגיש המבקש אסופת מסמכים נוספת ותגובה לנטען על ידי המשיבה. לדבריו, בהליך פשיטת הרגל הוא מיוצג על ידי עורך דין שהועמד לשירותו מטעם הלשכה לסיוע משפטי ולא על ידי עורך דין פרטי, ואף קיבל  מימון בסך 2300 ש"ח מהאגף לסיוע משפטי עבור תשלום פיקדון לכונס הנכסים הרשמי, הכל כפי שאכן עולה מן המסמכים שהגיש.  

המבקש חזר שוב על הצהרתו בבקשתו הראשונה לפיה כלל אינו מחזיק בחשבונות בנקים, חסכונות, ביטוחי חיים, קופות גמל וכרטיסי חיוב מזה שנים רבות, ומכאן שאין בידו להמציא תדפיסים בנוגע לכך.

5.         המשיבה בתגובתה העדכנית מיום 18.6.08 הודיעה כי לא חל שינוי בעמדתה לפיה דין הבקשה להידחות, שכן המבקש עודנו אינו ממלא אחר התנאים שנקבעו לצורך מתן פטור מאגרה. בין היתר ציינה המשיבה כי לא הוגשו אישורי בנקים על היעדר תוכניות חיסכון וחשבונות בנק וכי המבקש לא צירף העתק מכתב הערעור נשוא ההליך העיקרי בגינו הוגשה הבקשה לפטור מאגרה, באופן שאינו מאפשר לה לבחון האם ההליך מגלה עילה.      

6.         שבתי ובחנתי טענות הצדדים בבקשה דנן על צרופותיה ובתגובות לה ובאתי לכלל מסקנה  כי דין הבקשה להידחות.

זאת, יובהר, לא מן הטעם של אי הוכחת היעדר יכולת כלכלית, כעמדת המשיבה, שכן שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש הינו אכן קשה במידה שאינה מאפשרת לו לשאת בתשלום האגרה וכי הרים את נטל ההוכחה בעניין זה.         

אלא, שמעיון בהודעת הערעור של המבקש מיום 26.12.07 על החלטת הלשכה לסיוע משפטי, וכן בתגובת הלשכה לסיוע משפטי אשר הוגשה לבית המשפט ביום 14.2.08, עולה בבירור כי ההליך העיקרי בגינו מבוקש פטור מאגרה אינו מגלה כל עילה כמתחייב מן התקנות.

7.         החלטת הלשכה לסיוע משפטי לדחות את בקשת המבקש לקבלת סיוע משפטי בביטול הסכם המכר בין גרושתו לבין כונסי הנכסים של דירתם המשותפת, ניתנה, כמצויין לעיל, לנוכח היעדר בסיס עובדתי ומשפטי סביר לניהול הליך משפטי כנ"ל.

כעולה מן המסמכים אשר צורפו לתגובת הלשכה לסיוע משפטי, בעוד שתוקפו של הסכם המכר אושר סופית בחודש ספטמבר 2001, פנייתו של המבקש לאגף לסיוע משפטי לצורך קבלת שירות משפטי בהליך לביטולו נעשתה לא פחות מחמש שנים לאחר מכן - בחודש נובמבר 2006. זאת ועוד, לאחר אישור ראשוני של ההסכם בחודש אפריל 2001 נענה בית הדין הרבני לבקשת המבקש והורה על עיכוב הליכי המכירה למשך שלושה חודשים על מנת לאפשר לו להמציא קונים לדירה במחיר הגבוה יותר מן המחיר עליו הוסכם בהסכם המכר דנן. דא עקא, שבפרק זמן קונקרטי זה לא עלה בידי המבקש למצוא קונים כמתואר לעיל וההסכם אושר סופית בחודש ספטמבר 2001. המועד להגשת ערעור על החלטה זו של בית הדין הרבני חלף בתום 30 יום ממועד האישור, וערעור לא הוגש.

8.         המבקש צירף להודעת הערעור מסמך המעיד לכאורה על כך שהיו לו קונים במחיר גבוה יותר בשנת 1999 וגרושתו היא שהתנגדה למכירה, ואלמלא השיהוי הקיצוני בפניית המבקש לקבלת סיוע משפטי בעניין זה, לא מן הנמנע כי בקשת המבקש לפטור מאגרה היתה מתקבלת על מנת שלא לשלול ממנו זכותו היסודית לגישה לערכאות - לצורך בירור עובדתי ומשפטי של השתלשלות העניינים בנוגע להליך כריתת הסכם המכר, אשר ביחס אליו, כך לטענתו, נפלו פגמים ונעשה לו עוול.     

זאת, בשים לב להלכה הפסוקה הקובעת כי בכל הנוגע לבחינת קיומה של עילה בבקשה לפטור מאגרה, להבדיל מפטור מעירבון, די להוכיח סיכוי כלשהו, אפילו קלוש להצלחת הערעור: " די להראות שקיים סיכוי כלשהו לזכות בערעור, ואפילו סיכוי קלוש, ושנימוקי הערעור אינם מופרכים מעיקרם ואינם מבוססים על אדני שווא" (ב"ש עליון 14/86 פרחאן סלחאת נ' עיריית שכם ואח', פ"ד מ (2 ) 350). (ההדגשה אינה במקור- א.א.). 

אלא, שלא כך הם פני הדברים בענייננו, שכן מצאתי כי לא קיים אף לא סיכוי קלוש להליך הערעור שהוגש על ידי המבקש. 

9.         אשר על כן, דין הבקשה למתן פטור מאגרה להידחות. 

האגרה תשולם עד ליום 3.8.08.